מקור: מזכר - כתב עת לענייני שואה, תקומה, זיכרון והנצחה (מתוך גליון 79 - נובמבר 22)
האדריכל איליאס מסינס חקר ותיעד את קורותיהם של בתי כנסת בשש ערים ביוון, שפרחו לפני השואה וכיום הם מצבה עגומה לקהילה גדולה שמצטמקת והולכת.
בקרוב יצא לאור בעברית תרגום ספרו "בית כנסת"
באחד מימי הסתיו הקרירים של 1993 הסתובב לו אליאס מסינס, קצין בן 29 במדי צבא יוון, במגרש עזוב במרכזה של העיירה דידימוטיכו השוכנת בחבל תראקיה, בקרבת הגבול עם טורקיה.
המגרש הקטן, שהעלה צמחיית פרא היה זרוע אבני חצץ, שימש כחצר לחניית מכוניות. הקצין, ששירת באיזור, ניצל את השעות שלאחר סיום המשמרת שלו כדי להגיע במיוחד למגרש הנטוש.
כבוגר לימודי אדריכלות, מסינס העיף מבט מקצועי על המתחם. הוא התכופף והחל לפשפש במו ידיו באבנים הקטנות וגם נעזר באבנים גדולות לצורך הנבירה מתחת לשכבת החצץ.
את המחזה הכמעט סוריאליסטי שבו קצין בצבא יוון מפשפש במגרש הנטוש בדידימוטיכו, כאילו היה חסר בית, קטעה לפתע דמות שהתקרבה אליו. "ערב טוב, מה אתה עושה פה?" שאל בהשתאות האיש שהתגורר בסמיכות למגרש.
"מה אתה עושה פה?" חזר ושאל "למה אתה חופר? מה אתה מחפש?"
"ערב טוב", השיב לו הקצין, שבעודו רכון על החצץ, הבחין בכפכפיו של האיש שהתקרב אליו. ידיו היו לבנות מהאבק והחפירה מתחת לאבנים.
מסינס הרהר מה ישיב לאיש שהתעניין לפשר מעשיו במקום.