להכיר את היווני, ללמוד את היווני , להבין את היווני

מצד אחד אנחנו הרי מכירים אותה, את יוון. ביקרנו בה, נחשפנו אליה, דובבנו אותה , אכלנו ממנה, רקדנו איתה , צחקנו וגם בכינו, שמחנו, פגענו וגם נפגענו, אך מעבר כל זה, יש בה מבוכים רבים אותם יש ללמוד ולהבין. הרי המבוך המקורי נולד ביוון, הלברינת, מבוך נרחב שנבנה עבור המלך מינוס בקנוסוס שבאי כרתים ותוכנן על ידי הממציא דדלוס, כדי לכלוא את המינוטאורוס, יצור שחלקו אדם וחלקו שור, אשר בסופו של דבר נהרג בידי תסאוס. /htps://www.worldhistory.org/Labyrinth
כדי לפעול ביוון , יש צורך לבצע התאמות בסיסיות והתאמות תוך כדי הליכה ולמידה בכדי שהפעילות העסקית לא תקרטע או תחסם, או שתמצאו את עצמכם במבוך בלתי נגמר . עלינו להכיר את הלך הרוח וההתנהלות של האזרח היווני , של איש העסקים היווני, של איש הממשל היווני , אך בראש הפירמידה, את זה של איש המשפחה היווני. ההתאמות הללו דורשות הבנה. אנסה ל שרטט כאן את הקו וים המרכזיים, מתוך ידע תאורטי ומעשי, אך בעיקר מתוך ניסיון מצטבר ועקבי ויותר מכך. מי שפועל ביוון, מי ש עובד למול יוון , מי שמייצג חברה או איש עסקים יווני, מי שיוצא לרילוקיישן (מעבר ממדינת תושבות למדינה אחרת) , מי שעובד מול גורמי ממשל, מי שמגייס שותף יווני, מי שמטייל ביוון ובכלל , יוון. תכירו את היווני, תלמדו את היווני ותנסו לחשוב כמוהו.
htps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%AA ליברינת :מקור בואו ננסה להבין את היווני, לחשוב כמו יווני.
בין השנים 2010 ועד לכת יבת שורות אלו, חוויתי את יוון על כל רבדיה (כמעט) . זאת תקופה בה שילבתי ועדיין משלב משפחה ועבודה, חברים , שותפים עסקיים, מכרים, אנשי אקדמיה, אנשי ממשל , אנשי צבא וכוחות ביטחון , מי שיצאו כבר לפנסיה, ראשי "פרלמנט" שכונתי, מובילי דעה, אמנים , מאמני כלבים, עיתונאים, יועצים קולינריים, יועצים בכלל, בנקאים, עורכים ראשיים , מראיינים, מנהלי לשכות, ראשי ארגונים, אנשי דת, שרלטנים ועוד. בית ספר לעסקים, עסקנות וגילוי תרבותי. זו גם תקופה של היכרות ישירה עם החשיבה ודרך החיים של היווני ביום יום . נכון להיום, כאשר אני מלווה חברות ואנשי עסקים לפעילות ביוון או מול אנשי עסקים יוונים , אני סוחב עימי את בית הספר הזה בו למדתי ועדיין לומד, זאת לצד הידע המקצועי, האקדמי והניסיון העסקי והמסחרי המצטבר.
עבדתי עם ועבור י וונים, הנחיתי יוונים, חיברתי בין ישראלים לבין יוונים, יישמתי תוכניות עבור אנשי עסקים ומשקיעים ישראליים ביוון. טעיתי וגם נפלתי, עמדתי על רגליי ושוב נפלתי, למדתי, הצלחתי, אהבתי, התאכזבתי, למדתי ושוב התאכזבתי, הצלחתי ושוב אהבתי ועדיין מאוהב. נסעתי במטרו וברכבת הפרברים לפגוש אנשים, שכרתי רכב ונהגתי עצמאית בכדי להכיר וללמוד על בשרי את הווי הנהיגה היווני, בעיר ובכפר, במחוזות נידחים ובמרכזי ערים. באביב, בקיץ, בסתיו ובחורף. ביקרתי במרכזי תרבות ובמוזיאונים, עבדתי בחללי עבודה משותפים, דרכה רגלי באתרים ארכיאולו גים, ביקשתי לתרגם מאמרי מערכת , התראיינתי לערוצי
טלוויזיה, רדיו ועיתונות כתובה, נאמתי בפני קבוצות אוכלוסיה שונות אם בכנסים, תערוכות, ועידות ומפגשים סגורים, רשמתי כל מה שחבריי היוונים המליצו בפניי ללמוד, הוזמנתי ל אירועים משפחתיים, ביקרתי חברים שאושפזו בבתי חולים, פגשתי אנשי צבא ומשטרה, מובילי דעה ואנשי רוח מנוגדים, השתתפתי בהלוויות של קרובי משפחה של חברים יוונים, ערכתי קניות, יצאתי לבילויים אך לא רקדתי, ישבתי על הבר עם ג'ין טוניק וסקרתי שפת גופם של אנשים, והיכרתי עוד ועוד אנשים. למדתי את החגים ואת ימי הזיכרון, השתתפת י בהפגנת אנרכיסטים במרכז אתונה בכדי ללמוד מבפנים , ביקרתי בעיר ובכפר, בהר, במישור, בפנים הארץ ולאורך חופיה, באביב ו בקיץ, בסתיו ובחורף וספגתי את השפה אך לא למדתי אותה (לצערי הרב , אך עדיין לא מאוחר) לאורך כל אלה, האינטראקציה ביוון הפגישה אותי קודם כל עם האדיבות ונחת הרוח . עם ברכת ' קלימרה' בבית הקפה המקומי , במאפיה בה קניתי בייגלה של בוקר , בדוכן הערמונים ביום חורפי , בפגישות עסקיות, בועידה ותערוכה, בסופרמרקט, במסעדה , במלון, במפגש אקראי בכניסה לבנין מגורים, במעלית ובכלל, בכל מקום. לנתי במגוון בתי מלון ודירות בכדי להתנסות ולשתף וכמעט לא שבתי ללון באותו מלון או באותה דירת Airbnb ברצף.
האדיבות גם נדרשה ממני ולהשתדל לעשות את הדבר הנכון בכל סיטואציה. למדתי לשאול את שותפיי המק ומיים לפני כל צעד המופנה אל גורם מקומי, אם בכתיבת מכתב, בקשה לפגישה, מזכר הבנות, חתימה על הסכם, הפנייה, טענה, ברכה, הזמנה לארוחת ערב, היכרות ראשונה, אם במפגש עוקב , מפגש משפחתי, שמחה משפחתית ועוד.
נימוס הוא סט של כללים ואין להשיתו ביוון כאותו סט של כללים בכל מקום אחר, וכפי שלא נעשה זאת בכל מדינה אחרת באירופה. אנו נוטים להשוות בין תרבויות שונות. העמידה בכללים נכונה לכולנו . קוד הלבוש במקום העבודה, קוד הלבוש באירוע חברתי, קוד הלבוש בכנס עסקי , קוד הלבוש בפגישה רשמית וכיוצ"ב. לעיתים אנו נוטים "לזלזל" אך מן הראוי לתת לזה את המקום המתבקש. יש לדעת כיצד ואל אל מי פונים בגוף שני ואל מי פונים בגוף שלישי. להבין את ההיררכיה במקום העבודה, להבין את חשיבותו של הגרעין המשפחתי, איך אוכלים את ה - GYROS ואיך מערבבים את הסלט היווני, מה ההבדל בין אוזו לצ'יפורו, מה מביאי ם כמתנה לארוחת ערב , היחס לילדים כמרכז החיים, כבד את אביך ואת אמך, חוסר הסו בלנות כלפי מי שמחלל את התרבות המקומית והזעזוע העמוק מאירוע פשיעה . יוון, בהיבט הביטחון האיש נחשבת לבטוחה למדי אך בשנים האחרונות חלה התדרדרת בתחום והיוונים נותנים לזה את הדעת ותמיד ניווכח, שאירוע פשיעה משמעותי, תופס את כותרות החדשות. זו לא שרירותיות, יש היגיון מאחורי כל זה .
SIGA-SIGA, לאט- לאט.
לשליטה העצמית ולהקפדה על הכללים יש סט יתרונות הגובר על החסרונות. המסורת, הכללים וההקפדה הם מה שהופכים גם את המטבח היווני לזה שאנו מכירים ואוהבים, את ה SIGA - SIGA) לאט - לאט) לדרך חיים, את נחת הרוח לנוכח משבר קטן כגדול . יש את השעון השוייצרי ויש את השעון היווני, תתרגלו. יש את ר וכב ה דו- גלגלי ה גרמני ויש את זה היווני (עם קסדה או בלי קסדה) .
תתרגלו. יש את פקיד הבנק הצרפתי ואת זה היווני. תתרגלו. יש את הקונדיטור האיטלקי ואת זה היווני. תתרגלו. יש את נהג המונית הטורקי ויש את זה היווני. תתרגלו. יש את המלצר הפולני ויש את זה היווני. תתרגלו. יש את הרוכל בשוק, טוב, כאן כמעט כולם אותו הדבר, חוץ מהרוכל הישראלי ����.
ביוון, בניגוד לישראל, יש דרך לעשות כמעט כל דבר. אצלנו בישראל וכישראלים אנו מעריכים את המקוריות, מקדשים את הגמישות ואת האלתור ואנו סוגדים ל 'יהיה בסדר'. ביוון, מעריכים מאוד את סדר הדברים, ההיגיון והמסלול המוכר . אם ז ו ההתנהגות במרחב הציבורי, ב אופן עריכת השולחן, בסדר הישיבה מסביב לשולחן, בניהול משא ומתן , בשפת הגוף, טון הדיבור, כוס הקפה (היווני), העמידה בתור והכניעה למה שנהוג ומוכר. הדברים צריכים להיות כמו שצריך Δεόντως - Deontos. מבחינתו של היווני, תפסת מרובה, לא תפסת!
ברוכים הבאים ליוון. צריך להכיר את החשיבה וההתנהלות היוונית והדרך לעבוד מולה.
יוון עלולה להיות מטעה!
המפגש עם ההוויה היוונית לימד אותי כבר אז כי פעילות מול מדינות אחרות באירופה אינה דומה לפעילות דומה ביוון . מאחורי מה שאנו מכירים נמצאים רבדים של תרבות עתיקה שאנו בדרך כלל לא מכירים. מה שגיליתי במשך שלוש השנים העסקיות הראשונות של פעילותי ביוון , באיבו של המשבר הכלכלי הגדול שאיים להחריב את יוון, התהדק לו בשנים שלאחר מכן שבהן פעלתי לשרת חברות תעשייה ומסחר ישראליות מול לקוחות ביוון, והוא נכון גם לאתגרים של הלקוחות שלי בעת הזו: אנו מחוייבים להכיר ולהבין את התרבות היוונית, שונותה למול זו הישראלית והקווים הדומים ושונים שלה למול התרבות האירופאית המערבית בכלל, על מנת לפעול מולה ביעילות. למכור באתונה, בסלוניקי, בלריסה, בטריקלה, בוולוס, בחלקידה, בקא בא לה, בהרקליון או בפטראס , לא דומה למכירות בירושלים, בתל אביב, באשקלון, בנצרת , בבאר שבע , בטבריה או בחיפה. וכך גם לגבי ניהול עובדים מקומיים, שותפות עסקית, יזמות, רכישת חברה וכל משימה אחרת.
ההקפדה היוונית , שיש בה יותר היררכיה ויותר סדר אך לאו דווקא תכנון, מגלה מעט מאוד סובלנות כלפי חריגות אך יוצרת פערים ומגבילה את פריצת המוסכמות. כשאנו כישראלים, נוחתים ביוון, אנחנו מביאים איתנו את היכולת הישראלית לחשוב ולפעול מחוץ לקופסה, לפעול מהר, לתפעל מספר משימות במקביל, הכל כאן ועכשיו ואתמול, מקבץ תכונות שחלקו חסר ביוון ואולי אף אינו רצוי.
נתקלתי בתגובות שונות להיותי ישראלי . יש יוונים אוהבי ישראל ויש גם מי שלא נוטה לצידנו, וזה בסדר. יש יוונים שאינם רואים חשיבות יתרה בהיותנו ישראלים ויש מי שמעריצים את התעוזה, החשיבה היצירתית, את ' אני יודע מה אני רוצה' הישראלי. אבל הרוב, מצד זה או מהצד השני, חשים שלא כל כך בנוח עם הרישול, הקולניות בניהול ה של שיחה ואי העמידה בכללים כאשר מתארחים , מארחים, נפגשים ומציגים, אבל עם זאת , היווני הממוצע אוהב את הישירות, האמפטיה, 'הסחבקיות' ואת התוצרים העסקיים העולים מתוך הפרופיל הזה. כן, זה יחס אמביוולנטי שצד אחד שלו משרת אותנו והאחר פוגע בנו, וצריך ללמוד לפעול בתוך הסביבה הזאת, להפיק את המיטב מהיתרונות שלנו כישראלים ולמזער ככל האפשר את נזקו של זה.
אז איך פועלים מול תרבות יוונית?
בכדי להכיר את החשיבה וההתנהלות היוונית והדרך לעבוד מולה. ראשית חיוני להבין כי אין צורך להיות יווני ב יוון. יש ביוון מספיק יוונים והם אינם מעוניינים בעוד 'כאילו' יוונים. אם יווני קבע איתך פגישה זה בגלל שהוא רואה בך ערך רב כישראלי . והוא רואה פוטנציאל רב ביצירת היכרות חדשה שכזו. מה שכן נדרש זה לעשות התאמות. יש להישאר ישראלי וללא סיפורי 'סבתא'. מעט חוצפה לא תזיק, קורטוב של א -פורמליות יכול אפילו להוסיף חן , וחיוני לבטא תעוזה מחשבתית, אבל כל אלה צריכים להיות במינון נכון והכרחי להיזהר שלא לדרוך על מוקשים שיעוררו אנטגוניזם אצל הצד שמולנו. תפסת מרובה - לא תפסת.
ההתאמה הראשונה הנדרשת היא בהופעה החיצונית, כי זה הדבר הראשון הקופץ לתודעה כמו בכל מקום אחר וגם בו יש כללי עשה ואל תעשה. בבואך ליוון הקפד על הופעה 'נקיה' . מעל מדרג מסוים הכרחי לבוא בחליפה או לפח ות עם מקטורן. באירועים רשמיים, הופעה עם חליפה ועניבה הינה מקובלת ורצויה ומותאמת יותר לרוח קוד הלבו ש באירופה בכלל . דע לאן אתה הולך ואת מי תפגוש ותתאים את עצמך לכך. נכון, זו קונבנציונליות ומסגרת, אך זה המחיר. יש שילובי צבעים שהם ביטוי של טעם רע, או שפשוט אינם מקובלים בעולם העסקי . לאסתטיקה בכלל , יש חשיבות גבוהה.
סמליות צבע ביוון העתיקה
אדום: צבע מעבר, המעיד על שינוי במצב החיים . שחור: נלבש כביטוי ל אבלות , אבל גם כדי למשוך תשומת לב למעמדו החברתי של האבל . צהוב: מסמל עצבות. סגול: מציין מלכות או דרגה גבוהה, בשל נדירותו של צבע סגול , אלכסנדר מוקדון אהב ללבוש סגול מכף רגל ועד ראש. לבן: מצב הוויה באותה מידה כמו צבע ; הקדמונים השתמשו במילה 'לבן' כדי לציין עור צעיר או נשי וחיוור.
למה עוד נדרש לתת את הדעת?
יש לשים לב לפרטים הקטנים . הרי נשאלת השאלה "מי בכלל ישים לב" והתשובה היא, " כמעט כולם", כי זה שמולנו חי בסביבה שמקפידה על כל אלה וזלזול בעיני היווני, מתנדנד לו כמטוטלת בין עיניו אך הוא לא יעיר על כך אך גם לא יהופנט. לא, זה לא ישכנע אותו שאין לעבוד עם הישראלי שמולו, אבל זה בהחלט יקשה עליו לחוש איתו בנוח ולהעריך אותו. הדברים ממשיכים גם להתנהלות
בעת המפגש בשדה התעופה, בישיבת עבודה, בארוחה הבלתי רשמית, בארוחה הרשמית, בעת ניהול משא ומתן , בראיון לטלוויזיה, במפגש בין חברים , ביקור בתערוכה, כוס הקפה של הבוקר וכיוצ"ב.
קחו כדוגמה את ניהול המו"מ. גם כאן חיוני להבין את היווני , לחשוב כמו יווני. יש דרך יוונית לעשות זאת, כן, הם יודעים להיות קשוחים, אבל חשובה הדרך בה זה נעשה, דרך שיש בה אלגנטיות. הם יכולים להעריך משא ומתן אסרטיבי מהצד הישראלי, אבל יש קו שעובר בין אסרטיביות לאגרסיביות, בין נוקשות עסקית לגסות רוח, או ליתר דיוק – מה שנתפס ביוון כגסות רוח . שפת הגוף
תקבע בסופו של יום את ייעודך בפני היווני. הומור מתקבל בברכה אך אל תפתח את פגישתך עם בדיחה, מוצלחת ככל שתהיה ואל תספר בדיחה שהינה גזענית. בדיחות בניחוח גזעני שמורות ליוונים בינם לבין עצמם. היה וישתפו אותך, וואו, קיבלת את ההכרה הנדרשת. ועוד משהו: א ל תספר סיפורי מעשיות.
תרבות
הזכרתי בחטף את הארוחה המהירה וגם זו הרשמית, ובכן כידוע, ביוון יש חשיבות גדולה לאוכל ולטקסיות שבו. כדאי להכיר את הביטוי של התחום הזה ביוון , ככלל ,מדברים על האוכל ומדברים על השתיה וכדאי להתמצא. אם יש לך משהו מעניין לומר על כך זה הופך אותך לאיש מעניין. קדי רת בשר בסגנון כרתים אינו דומה לז ו מאזור זגוריה, הי י ן היווני המיוצר ב SANTORINI, שונה מזה המיוצר ב NEMEA או NAOUSSA . גבינת ה GRAVIERA המיוצרת בכרתים שונה מזו המיוצרת באי נקסוס .
נהוג לפתוח בשיחה א -פורמלית ובעיקר כאשר יש נושאים בחדשות התופסים את הכותרות. ביוון קוראים לזה לנהל שיח ICONIC – קצר ותמציתי. במדינות אחרות יש לכך שמות אחרים ואנו מכירים את זה כ TALK SMALL. לא הכרחי להיות איש של ידע כללי ותרבות ולקבל הערכה, אבל אם אתה מתגלה ככזה, זה מעניק לך נקודות זכות, ויש לכך חשיבות רבה בתהליך יצירת 'האינטראקציה הכימי קלית' בין האנשים.
והשורה התחתונה?
בהיבט העסקי מסחרי, השורה התחתונה היא כמובן עסקית. איש העסקים או המנהל ה יווני , לצד כל מה שתואר, בוחן ונבחן על פי התוצאות שהוא מביא. כמו עמיתיו ברחבי העולם הוא מגיע לנקודה זאת עם חששות והוא מנסה לאבטח את עצמו והוא עושה זאת בדרכו היוונית. בפעילות מולו מומלץ להבין את היווני , לחשוב כמו יווני. היווני יחוש מוגן כאשר הוא פועל על פי הנהוג ולהבדיל , על פי חוק. יש חוקים ביוון שהינם בגדר המלצה בלבד וזו מושרשת בתרבות המקומית אך לנו כישראלים אל לנו לאמץ זאת כי התוצאה של זה עשויה להיות הרסנית לנו כ'גוף זר' , לעומת זה היווני. עלינו לפעול על פי הכללים והחוקים המקובלים ועל פי המסורת וכך היווני יזהה כי מולו ניצב אדם בעל שליטה עצמית, מכבד וגם לומד. כאשר אני רוצה לתת לו , ליווני , את השקט הנדרש על מנת לשתף אתי פעולה, מומלץ שאפעל מולו במתינות, מתוך כבוד, בהתאם לכללים ולחוקים, לא אנסה לערוך קיצורי דרך, כן אגיש ניירות בנויים בקפידה, אציג את כל המידע הנדרש, אעמוד בלוח הזמנים (למרות שאיש העסקים היווני אינו נמדד כך ואינו אוהב שמודדים אותו בעמידה בלוח זמנים) ולכבד את ההיררכיה שמאחוריו. כל אלה יעניקו לו שקט נפשי לסמוך עליך ועל התהליך ולהמשיך הלאה, כמובן אם שורת הרווח היא זו מה שהוא מחפש.
ואיך אני מסכם את כל הסיפור? PHILOTIMO' – פילוטימו'
פילוטימו היא מילה יוונית ללא הגדרה אבל יש לה השפעה על העולם מעבר לכל דמיון. המילה 'פילוטימו' מגיעה מהשורש היווני של המילים "פילוס", שפירושו חבר, ו"טימי", שפירושו כבוד. המשמעות של 'פילוטימו ' משתרעת הרבה מעבר למילים חבר וכבוד. 'פילוטימו ' מאמצת את המושגים של גאווה עצמית, גאווה משפחתית, גאווה קהילתית ועשיית הדבר הנכון.
'פילוטימו ' הוא מושג הוליסטי שנותן משמעות לחיים שנמשכים הרבה מעבר לעצמנו. יש גם מי ההגדירו 'פילוטימו' כ"מצפון המושרש בלב המניע את הטוב שאדם עושה" . אדם 'פילוטימו ' הוא אדם שהוגה ומיישם בהתלהבות את הדברים הטובים הללו.
htps://en.wikipedia.org/wiki/Philo�mo פילוטימו : מקור
דגל יוון
דגל יוון ביוונית (Ελλάδας της Σημαία( : הוא דגלה הלאומי של יוון. עיצובו מורכב מתשעה פסים אופקיים שווים בצבעי כחול ולבן לסירוגין. בפינה העליונה בצד התורן ישנו ריבוע כחול (קנטון) ובתוכו צלב לבן. יחס הממדים הרשמי של הדגל הם .2:3
הצלב מסמל את הכנסייה היוונית אורתודוקסית, דת המדינה הרשמית. תשעת הפסים מסמלים כל אחד את 9 ההברות של המוטו הלאומי "חופש או מוות" ביוונית (אֶ - לֶפ-תֶ ' -רִ י- אָ ה אִ י תָ '-נָ -טוֹס). הצבע הכחול מסמל את הים, והשמיים. הצבע הלבן מסמל את הטוהר של לוחמי החירות היוונים.
בתחילת המאה ה19- התבסס הדגל על צלב כחול בלבד, אולם בשנות העשרים של המאה ה19- נכנס לשימוש מערך הצבעים הכחול- לבן, עיצוב שהושפע מדגל ארצות הברית. הדגל שימש בעבר, על רקע כחול עמוק יותר, את צי הסוחר היווני.
עד לשנת 1978 שימש הדגל הנוכחי לסירוגין עם דגל אחר, שהורכב מצלב לבן על רקע כחול, כדגל הרשמי של יוון. בשנת 1978 אומץ סופית העיצוב הנוכחי כדגל הלאומי של יוון.
המאמר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד והינו מתייחס באופן שווה ללא הבדלי דת, גזע, מין, לאום וכל מה שחלילה נוטה לשיוך כזה או אחר.
קובי ביטון, מנכ“ל לשכת המסחר ישראל־יוון. קובי הוא המייסד והמנכ“ל של BUSINESS & PEOPLE INTEGRITAS, עוסק ביעוץ לפיתוח עסקי, יועץ בעולם המיזוגים ורכישות, תכנון, הובלה והקמת פעילות עסקית חדשה מעבר לים, מייעץ ליזמים ומשקיעים בישראל, ביוון ובמדינות נוספות.
בקי ובעל הבנה עסקית, כלכלית ובינתרבותית של יוון בפרט ומדינות מרכז ומערב אירופה וצפון אמריקה בכלל . מרצה במישור הבילטרלי ישראל- יוון והבלקן.
קובי ביטון הוא אחד ממייסדי לשכת המסחר ישראל -יוון (החדשה) והמנכ"ל בפועל .
להזמנת הרצאה : להכיר את היווני, ללמוד את היווני, לה בין את יוון: מפגשים פרונטליים או מקוונים. CB@israelgreece.com | Cobi@integritas.co.il | 050-2668889